<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה</h1>
<h2>דף מח.</h2>
גרסינן בפסחים פרק אלו עוברין, וכמה שיעור עיסה בחטים קבים ובשעורים שלשה קבין וכו'. ועוד והא תניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בחיטים שלשה קבין ובשעורים ארבעה קבים. לא קשיא הא בחסיכתא הא במעליתא. נמצא שהשעורים שליש הן פחותין מן החטים. והיינו חיטים דארץ ישראל ושעורים של ארץ ישראל. דאילו שעורים אדומיות אינן כמחצית חיטין. כדתנן בכתובות פרק אע"פ [ס"ד ע"ב] המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה מקבים חיטים או מארבעה [קבים] שעורים. א"ר יוסי לא פסק לה שעורים כפלים בחיטים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום, מפני ששעורים אדומיות רעות. וקשה לי ההיא דמסכת פיאה פרק מאימתי כל אדם מותרין בלקט [פ"ח מ"ה]. ומייתינן [לה] בבכל מערבין [ערובין כ"ט ע"א], אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורים. אטו התם בשעורים אדומות שיערו, שינויא דסתמא כרבי ישמעאל, דהתם בארץ ישראל קיימינן. ואמאי לא שיערו בשליש. וי"ל כיון דכתיב ושבעו תן להן כדי שובען [ספרי כי תבוא], כיונו לעין יפה בכל שעורים להשוות את השיעור לעין טובה. ירושלמי [כתובות פ"ה ה"ט], מהו לאדום לדרומה. הירושלמי משמע שסמוך לאדום בארץ ישראל. שאדם היה בדרום ארץ ישראל.
